היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.עצות להיגיינה של ארגון הדסה

מקור המילה הוא בשמה של אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית, היגיאה (מקבילתה במיתולוגיה הרומית נקראת סאלוס).

שמירה על היגיינה הכרחית למניעת מחלות רבות. למרות שעניין זה מובן כיום מאליו, בעבר היה המצב שונה; המודעות לחשיבות ההיגיינה התחזקה בצורה משמעותית בסוף המאה ה-19, עת זיהו חוקרים (בהם איגנץ זמלווייס, לואי פסטר וג'וזף ליסטר) את הקשר שבין מיקרואורגניזמים ומחלות.

השמירה על ההיגיינה מתבצעת בשתי רמות:

• הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים מהגוף או מחפצים.
• מניעת זיהום הגוף או חפצים על ידי מיקרואורגניזמים.

הדרך הנפוצה ביותר לביצוע הסרה והרחקה של מיקרואורגניזמים, היא באמצעות שטיפה במים: רחצת הגוף, שטיפת פירות וירקות לפני אכילתם, שטיפת כלי מטבח ועוד. ישנן גם פעולות עקיפות יותר לצורך היגיינה, למשל סימון תאריך התפוגה על-גבי מצרכי מזון.

כדי להגביר את יעילות השטיפה במים, משתמשים בסבונים ובדטרגנטים. לאלו פעולה כפולה: ראשית, הם יוצרים תנאי מחיה קשים למיקרואורגניזמים (בסיסיות גבוהה, למשל), ולעיתים (כשמדובר בסבון אנטיספטי) הם גורמים ישירות להרג החיידקים. שנית, הם ממיסים שומנים ולכלוכים אחרים ומביאים להסרתם. שומנים אינם מזיקים לבריאות, אך הם מהווים כר נוח להתרבות חיידקים.

לצד השטיפה במים קיימות טכניקות רבות להרחקת מיקרואורגניזמים, בהן חיטוי ועיקור.

על פי "השערת ההיגיינה", תינוקות וילדים אשר גדלו בסביבה בה הונהגו כללי היגיינה מוגזמים, יפתחו מחלות אלרגיות בבגרותם. ההשערה עדיין שנויה במחלוקת ומהווה מושא למחקרים רבים.

ההיגיינה הטבעית (Orthopathy) היא תנועה שקמה במאה ה-19 בארצות הברית ובה רופאים שזנחו את שיטות הריפוי המקובלות ועברו לטפל בחולים בשיטות אחרות, ובעיקר ללא תרופות.

מקור: ויקיפדיה

נקיון

העבודה בניקיון היא אחד מענפי הכלכלה הנפוצים ונמנית עם העבודות הבלתי-מקצועיות השכיחות בשוק התעסוקה בכל רחבי העולם המערבי. עבודת הניקיון כוללת פעולות שלמזמין העבודה אין די זמן לבצען, או שאינו מעוניין לבצען, או שאינו יכול בשל מגבלה גופנית – ובהן ניקוי של הבית, המשרד או חדר המדרגות בבניין משותף; רחיצת מכונית בתחנת דלק, שטיפת כלים במסעדה, ניקוי חלונות של גורדי-שחקים בשיטת "סנפלינג", ניקוי רחובות, ורחיצה גופנית של מטופלים שאינם כשירים לדאוג לעצמם – ראו סיעוד.

בחברות מודרניות רבות, מרבית העוסקים בניקיון הם נשים או אנשים ממעמד חברתי נמוך. בישראל רבים מעובדי הניקיון מועסקים כעובדי קבלן, אך ההסתדרות חותרת להעברתם להעסקה ישירה.^[1]

מקור: ויקיפדיה